nswaslogo.gif (1508 bytes)Poems by Daniella Kita'in
(composed in Hebrew and English by herself)
 


ACROSTIC

 

D rawing tears and laughter

A nd writing them down.

N oting the gentle constant thrill in my heart.

I am walking

E ver so slowly

L ooking, trying to pay attention -

L ove is everywhere when I

A m free

 

 

IN THE MIRROR

I see my face

In the car mirror

I remember the last time

I looked in the mirror.

It was two days ago.

Happiness and sadness

Met in my eyes

To form tears

That distorted my face.

אני רואה את פני

במראה במכונית

אני נזכרת בפעם האחרונה

שהסתכלתי במראה -

לפני יומיים -

כשהאושר והעצב

נפגשו בעיני

ויצרו דמעות

שעיוותו את פני.

 

DARKNESS

The words are hard and frightening

Messengers of disaster and death and a cold night.

I don't want to be there.

Why me?

Why now?

המילים קשות ומפחידות

מבשרות אסון ומוות ולילה קר.

אני לא רוצה להיות שם.

למה אני?

למה עכשיו?

 

CHILDHOOD MEMORY OF A FAMILY DINNER

Passing by a childhood picture

But the picture is like a shapeless lump of dough

Which will not let my fingers touch it

And mold it at others' will.

עוברת ליד תמונה מהזכרון

אבל התמונה היא כמו גוש בצק חסר צורה

שלא נותן לאצבעותי לגעת בו

ולעשות בו כרצונם של אחרים.

 

THE FIG POEM

(Revised with the help of my friends)

Wrinkled with death spots

Still tries to shine and seduce

Through her wounds.

The kiss which she doesn't have

Is upside-down and burning.

מקומטת עם כתמי זיקנה

עדין מנסה להבריק ולפתות

מבעד לפצעיה.

הנשיקה שאין בה

הפוכה וצורבת.

She smells like the ripe honey

Mixed with tears

About all that I knew

And did not know.

ריחה כריח הדבש הבשל

מעורב בדמעות

על כל מה שידעתי

ולא ידעתי.

Now I eat her

Stop being hungry

Throw away the end

And order a cup of coffee.

עכשיו אני אוכלת אותה

מפסיקה להיות רעבה

זורקת את הקצה

ומזמינה כוס קפה.

 

 

TWO WORD BOWL POEMS

 

1. THE FEAR POEM

Sliding down the mountain.

The pine trees are standing still

With frozen screams.

I wish I was leaping

Or flying

But I am falling to an endless pit.

 

2. THE ADVENTURE POEM

He is flying to the moon.

The kangaroos are leaping

Far below

Screaming screams of wander.

He cannot see the pine trees anymore.

He left his children sliding down

The slide in the playground.

 

FOUND IN A NEWSPAPER

In La La

ב-לה לה

It is white winter now

Where is the voice of the woman?

For those who paint on wood it is easier

They can believe

The reality they create

And say: "Blessed be He that did not make me..." (*)

עכשיו חורף לבן

איפה הקול של האשה?

למציירים על עץ קל יותר

הם יכולים להאמין

למציאות שהם יוצרים

ולהגיד: "ברוך שלא עשני..."

A woman in a white winter

Raises her arms silently

Trying to curse.

אשה בחורף לבן

מרימה כפיה בשתיקה

בנסיון לקלל.

(*) In the Jewish prayer the men say every morning this sentence: "Blessed be He that did not make me a woman".

 


arrow5.gif (1043 bytes) "People"

arrow5.gif (1043 bytes) Neve Shalom/Wahat al-Salam homepage