בצלם, שנוסד בשנת 1989, מחויב לתיעוד ולחשיפת הפרות זכויות אדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. הארגון פועל למען עתיד שבו זכויות היסוד של כל בני ובנות האדם – פלסטינים ויהודים כאחד – יכובדו וישמרו באופן מלא.
שמו של הארגון, שנבחר על ידי חבר הכנסת המנוח יוסי שריד, נגזר מהמילה "בצלם" – רמז לפסוק בספר בראשית א': "ויברא אלוהים את האדם בצלמו". שם זה משקף את המחויבות המוסרית העמוקה של הארגון, השואבת ערכים מן היהדות ומהאתיקה האוניברסלית, לשמירה על כבודו הטבוע של כל אדם. הערכים שמובילים את עבודת בצלם מהדהדים את רוחו של גן המצילים: הוקרת פועלם של אלו הפועלים ממקום של אחריות מוסרית למען אחרים, מעבר לגבולות אתניים או פוליטיים.
תחום הפעילות הראשוני של בצלם התמקד בתיעוד הפרות זכויות אדם הנובעות מהכיבוש הצבאי הישראלי של השטחים הפלסטיניים. בניגוד לנרטיב הרווח בישראל על קיומה של דמוקרטיה מערבית לקו הירוק וכיבוש זמני במזרחו, בצלם חשף – הן לחברה הישראלית והן לעולם – כי כל האזור פועל תחת משטר אפרטהייד אחד. משטר זה מממש שליטה של קבוצה אחת – יהודים – על קבוצה אחרת – פלסטינים – באמצעות חוקים, מדיניות ואלימות ממוסדת. יעדו של בצלם הוא להביא לסיום משטר זה ולהשיג חירות ושוויון לכולן ולכולם בין הירדן לים התיכון.
פעילות הארגון כוללת תיעוד מדוקדק, מחקר, פרסום דו"חות, עדויות וחומרי וידאו, במטרה להעמיד את המפרים לדין ולהבטיח שהפרות זכויות אדם לא יישארו ללא מענה. עבודתו היא מעשה הצלה מוסרי: האמת מוגשת כקרש הצלה לנפגעות ולנפגעים וככלי לשינוי חברתי וצדק.
למה בצלם זוכה להוקרה בגן המצילים: פרס זה מדגיש שהצלה אינה תמיד דרמטית או מיידית. בדומה לאלו שהצילו חיים ברגעי משבר, בצלם פועל למניעת פגיעות עתידיות על ידי ערעור מבני הכוח המייצרים אלימות ודיכוי. עבודתו מגבירה את קולם של המודרות והמודרים, דורשת אחריות ומעצימה תקווה לעתיד צודק ומוסרי יותר.
כפי שעיסא קורדיה מחברון הגן על שכניו היהודים במאורעות 1929 והסתירם מפני הפורעים, כך בצלם מהווה מצפן מוסרי בעידן הנוכחי – דורש הכרה בכך שחיי כל אדם שווים. גן המצילים מוקיר את בצלם על מסירותו האיתנה לאמת ולצדק, ומכיר בכך שהמאבק באלימות ממוסדת הוא גם הוא מעשה הצלה.
