מרחב בטוח

פלסטינים ויהודים ישראלים החיים באירופה ובארה"ב עזבו את מדינות מולדתם ממגוון סיבות, אך סיבות אלו כוללות לעתים קרובות רצון להשאיר את הסכסוך המתמשך מאחור. לכן, לא היה מובן מאליו שגולים משתי הקבוצות יירשמו לקורס דיאלוג מקוון, וגם לא שהקבוצה תתעקש לקיים את המפגשים בזמן, למרות העובדה שתאריך תחילת הקורס היה ה-7 באוקטובר 2024.

תאריך זה יצר אתגר עבור מנחי הקבוצה, אשר חייבים לשמור על מפגשי הדיאלוג רגועים, מכבדים ובטוחים. בנוסף, הם ניהלו את הקורס באינטרנט – פלטפורמה שיוצרת אתגרים משלה למפגשים שנועדו להתקיים בקבוצות קטנות ואינטימיות.

חברי הקורס נפגשו פנים אל פנים, בברלין, למספר ימים אינטנסיביים של שיחות ופעילויות שלדברי משתתפים רבים יצרו תחושת קהילה. בנוסף, הם ציינו שהמפגש חיזק את תחושת הזהות שלהם ואת המחויבות לפעול למען שלום וצדק.. בנוסף, הם התמודדו, הן כקבוצות והן כיחידים, עם שאלת תפקידם בסכסוך המתמשך בארצות מוצאם ועם גבולות יכולתם להשפיע על התפתחויותיו ועל תוצאותיו מרחוק.

 בעקבות מפגשי הדיאלוג יזמו שניים מחברי הקבוצה – פלסטיני ויהודי־ישראלי – את “יוזמת המקלטים הנקיים” בגרמניה, בסיוע משתתפים נוספים בקורס. יוזמה זו גייסה מימון להקמת מרכז המקלט זומי ולהקמת תשתיות תברואתיות ברצועת עזה.

הקורס זכה לסיקור באמצעי תקשורת אירופיים מרכזיים, והוצג גם במסגרת אירוע במינכן שאורגן על ידי Bellevue di Monaco תחת הכותרת: “The Palestinian-Israeli Conflict: Building Understanding through Dialogue.”

כנס בוגרים שנתי

כ-70 משתתפים מכל הקורסים שהוצעו לאורך השנים בבית הספר לשלום השתתפו בכנס הבוגרים השנתי בסוף מאי. כ־100 נוספים השתתפו בפאנל דיון עם ד"ר ערין הווארי מדה אל-כרמל – מרכז ערבי למחקר חברתי יישומי , וישראל פריי, עיתונאי שמאלני חרדי, שהותקף על ידי המון ימני על שהעז להתפלל למען קורבנות המלחמה הפלסטינים.
הגלריה הייתה פתוחה במהלך האירוע, כך שכולם יכלו לצפות ביצירות אומנותיות ולחשוב על המסר של התערוכה: "לא נורמלי", הכולל תמונות שצולמו על ידי נשים בלוד ומתעדות את חוסר הצדק הסביבתי בעיר. בסוף היום הראשון, המשתתפים צפו גם בסרט תיעודי: "אין ארץ אחרת", משנת 2024 בבימויו של באסל עדרא, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור. הסרט, שהוקרן בבכורה וזכה בפרסים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין, מתאר את מאבקיו של צעיר במסאפר יטא (דרום הר חברון) ואת העיתונאי היהודי-ישראלי שמתיידד איתו.
במהלך הכנס, השתתפו הנוכחים בסדרה של מפגשי דיאלוג חד-לאומיים ודו-לאומיים, ושאלו את עצמם מה ניתן לעשות במצב העקוב מדם והרעיל של ימינו. באופן לא מפתיע, לא היו תשובות חש משמעיות, אך המשתתפים חזרו הביתה עם הרבה חומר למחשבה ועם מחויבות חדשה לאקטיביזם למען שלום ושוויון.
הרהורים נוספים על הכנס יפורסמו בהמשך.