סוף שנת הלימודים אמור להיות זמן של שמחה – עם תחילתו של פרק חדש עבור תלמידי כיתה ו׳ והבטחות להיפגש שוב בעוד חודשיים עם הילדים הצעירים יותר. השנה, חווינו הפסקה של שבועיים ביוני, בזמן שהילדים נשארו קרובים לבית ומתריעי טילים נשמעו מדי יום.
צוות בית הספר לא הסכים לתת לשנה להסתיים בנימה של כאוס ופחד, והילדים שבו להתכנס לכמה ימים, כדי להזכיר לעצמם, בין השאר, שהחברויות והלקחים שנוצרו לאורך השנה חזקים יותר משנאה וכעס.
ב-27 ביוני, צוות בית הספר פתח את הדלתות לקבל את הילדים חזרה לאחר שבועיים מתוחים עם יום פעילויות. לצד ההנאה, הפעילויות נועדו לסייע לילדים לפרוק את כעסם ולהביע את רגשותיהם. היום הסתיים בנימה מתוקה – עם ארטיקים לכולם.
תעודות הוענקו לתלמידים על התנהגות מצטיינת – הפעם כהוקרה על גילוי בגרות והתמדה במהלך השיעורים ב-Zoom שהוצעו בזמן המתקפה.
ב-30 ביוני, הילדים נהנו מהצגה דו-לשונית.
פרידות רגשיות
מסיבות סוף השנה נדחו בשל המלחמה, אך רק בכמה ימים. המסיבה המיוחדת של כיתה ו׳ התקיימה בתחילת יולי. זו הייתה כיתת הבוגרים ה-40, והילדים השקיעו בתכנון ובביצוע הטקס, תוך הקפדה על כל הפרטים הנדרשים לאירוע כזה. הפעילות המרכזית בערב היה מופע מוזיקלי, והילדים, הצוות וההורים התרגשו מהדברים שנאמרו על ידי המנהלת, נעמה אבו דלו, המורים ואחרים. שמעון בטאט, מנהל המועצה האזורית מטה יהודה, דיבר בערבית ואמר שהבית ספר של וואחת אל-סלאם נווה שלום –הוא הדבר הטוב ביותר באזור. לו עצמו יש שני נכדים שלומדים בבית הספר.
הילדים צחקו ובכו על כך שהם עברו כל כך הרבה בשש שנים קצרות – כולל תקופת הקורונה, שריפות, מתקפות ומלחמה. הסיום היה מר-מתוק, כשביצעו חיקוי של אירוע חדשותי שבו לכל ילד היה חלק. סבים וסבתות, כמו גם מי שזוכרים את הכיתות הראשונות, נכחו, מה שהפך את הערב לרגשי במיוחד עבור כולם.
לאחר ארבע שנים, נעמה תעזוב את בית הספר היסודי של וואחת אל-סלאםנווה שלום ותמשיך בקריירה החינוכית שלה. “ארבע השנים האחרונות היו מסע יוצא דופן של למידה, התמודדות עם אתגרים, צמיחה, ומעל לכל – אהבה עצומה לבית הספר שלנו,” כתבה. בין השאר, היא עוזבת את בית הספר כשהיא מותירה אחריהמרכז שפה חדש, קהילה פעילה של הורים ותרבות של דאגה הדדית וחוסן מול פחד ועצב.
