וואחת א-סלאם – נווה שלום נוסדה על ידי האח הדומיניקני ברונו הוסאר (1911-1996), במטרה ליצור מרחב שבו יחיו יחד בני הארץלמרות הבדלים לאומיים ודתיים, ויקדמו חינוך לשלום. הוסאר נולד למשפחה יהודית וגדל בקרב מוסלמים.
האב ברונו הוסאר, שנפטר ב-8 בפברואר 1996, היה בעל החזון שחלם ובסופו של דבר הקים את קהילת וואחת א-סלאם – נווה שלום – שם שאותו גזר מהציטוט המקראי בספר ישעיהו (ל"ב, יח) "עמי ישכן בנווה שלום". הרעיון נבט בשנות ה-60, והתממש בהדרגה עד שנת 1970, אז התיישב על גבעה צחיחה שהושאלה לו בחכירה ארוכת טווח על ידי מנזר לטרון. מספר שנים של חלוציות קשה בתנאים קשים במיוחדבאו לאחר מכן.
ברונו הוסאר, ליד שולחן הכתיבה שלו.
האב ברונו האמין כי חלומו החל להתגשם כאשר הזוגות הצעירים הראשונים הצטרפו אליו והחלו להקים את בתיהם על ראש הגבעה. הציטוט הבא מתוך האוטוביוגרפיה שלו, "כשהענן התרומם", מתאר את אותן שנים ראשונות.
"חשבנו על כפר קטן המורכב מתושבים מקהילות שונות במדינה. יהודים, נוצרים ומוסלמים יחיו שם בשלום, כל אחד נאמן לאמונתו ולמסורותיו, אמונתם ומסורותיהם של האחרים. כל אחד ימצא בגיוון הזה מקור להעשרה אישית.
מטרת הכפר: להיות מסגרת לבית ספר לשלום. התקיימו במדינות שונות אקדמיות שבהן נלמדה אמנות המלחמה. בהשראת המילים הנבואיות: "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה", ביקשנו להקים בית ספר לשלום, שכן גם שלום הוא אמנות. הוא אינו נוצר באופן ספונטני, יש ללמוד אותו.
אנשים יבואו לכאן מכל רחבי הארץ לפגוש את מי שהיו זרים להם, מתוך רצון לשבור את מחסומי הפחד, חוסר האמון, הבורות, אי ההבנה, הדעות הקדומות – כל הדברים שמפרידים בינינו – ולבנות גשרים של אמון, כבוד, הבנה הדדית, ואם אפשר, חברות. מטרה זו תושג בעזרת קורסים, סמינרים, תהליכים פסיכולוגיים משותפים, עבודה גופנית משותפת וערבי בילוי." מתוך ספרו האוטוביוגרפי של האב ברונו "כאשר הענן התרומם…", הוצאת Veritas Books, 1989.
